הזמן בירושלים הוא לרוב ממד סובייקטיבי, תלוי-מיקום. העיר העתיקה, למשל, היא דוגמה קלאסית לעבר ולהווה המתנגשים זה בזה כזוג מצלתיים, לעומת זאת, נדמה כי חלקים מסוימים של נחלאות קפאו לחלוטין בתחילת המאה ה-20.
רובע נחלאות, שאינו ממש שכונה, משתרע משוק מחנה יהודה ועד לנחלת שבעה (השכונה הראשונה) – במרכז העיר, סמוך לקומפלקס כיכר ספרא. הרובע, שנבנה בין 1869 לתחילת המאה ה-20 כולל 32 שכונות – ביניהן מזכרת משה ואוהל משה (הקרויות על שם משה מונטיפיורי), המקום שבו גדל הנשיא לשעבר יצחק נבון ושעליו כתב את מחזהו "בוסתן ספרדי".
השכונות הוקמו במקור על-ידי יהודים שיצאו מן העיר העתיקה, והתארגנו בקבוצות לפי פרמטרים סוציו-אקונומיים או על בסיס זיקה דתית. כמה מן השכונות נבנו כמיזמים מסחריים ואחרות - כמו אוהל משה (המקום שבו נמצא אחד מבתי הדפוס הראשונים של העיר, שבו הדפיס אליעזר בן יהודה את המילון העברי הראשון) ובתי ברוידא (הקרויים על שם התורם) – נבנו כיוזמות פילנתרופיות למען העניים.
רבות מן השכונות נבנו כחצרות פנימיות ומגודרות מטעמי בטיחות, וכיום שוררת בהן אווירה רגועה וייחודית, המתאפיינת בבתי אבן ירושלמית, בסמטאות צרות – שבהן החצרות מולאו בסופו של דבר (כמו נווה שלום) ובגנים – חצרות שלא מולאו. חלק גדול של השכונות היו מוזנחות לחלוטין בשנות ה-70 של המאה ה-20, אך כיום הן עוברות שיקום במסגרת תוכנית הפיתוח של לב העיר (האותיות "ל" ו-"ב" בגימטריה הן 32 – כמספר השכונות) והופכות בהדרגה לאזורי מגורים המבוקשים מאוד על-ידי הצעירים, כמו גם על-ידי עולים מארצות דוברות אנגלית ומצרפת. התושבים המקומיים קיבלו קצבאות לשיפוץ בתיהם וכן נוסחו תקנות קפדניות, לפיקוח על בנייה עתידית.
"תמונה באבן" הוא מיזם שראשיתו לפני שלוש שנים, ואשר מתמקד בשלוש שכונות של נחלאות – אוהל משה, אבן ישראל ומזכרת משה. תצלומי המתיישבים הראשונים בשכונות נתלים על הקירות בכניסות לחצרות ובסמוך לאתרים ההיסטוריים שבמקום, כגון בתי ספר, בתי חולים ובתי יתומים, בתי קפה ועוד. בצד התמונות המכוסות בזכוכית מעובדת מופיעים פרטים ומידע בנוגע לאדם שבתמונה ולמיקום.
השעה המומלצת לביקור בנחלאות היא לעת ערב, כאשר בתי הכנסת הרבים שבאזור מתחילים להיפתח וקולות התנועה הזורמת ברחובות הולכים וגוועים. כדאי להתחיל את הסיור בשוק – רצוי ברחוב יפו – מבלי לדלג על שעון השמש ועל השעונים הנוספים, אשר מעטרים את חזית בית הכנסת "זוהרי חמה" ומציגים את השעה בישראל ובאירופה. לאחר מכן כדאי לחצות את השוק לכיוון רחוב אגריפס ולעבר רחוב משכנות. מנקודה זו ואילך – אתם לבדכם. השאירו את המפה בבית, כמה מן הרחובות אפילו אינם מסומנים ואינם נושאים שמות, ואחרי הכול, גם אם תלכו לאיבוד בסמטאות – אין זה אלא חלק מן הקסם שבמקום. הציצו לחצרות הפנימיות בכל עת שיזדמן לכם, חפשו את הבארות והמאפיות שמאפיינות רבות מהן.
המאמר באדיבות רשות התיירות של ירושלים.
http://tour.jerusalem.muni.il/