זמן רב לפני שמישהו העלה בדעתו "למתג מחדש" את ירושלים, אב-הטיפוס של תדמיתה התרבותית הידידותית למשתמש, המתאפיינת באווירה משפחתית, היה גלום בביתו של רופא עיניים ושל דודניתו/אשתו מאוסטריה-הונגריה – מבנה שנרכש מאחד מנכבדי הקהילה הערבית במאה ה-19.

דוקטור אברהם אלברט טיכו הגיע לירושלים ב-1912, כשליחו של ארגון ציוני-גרמני, ששוגר לכאן כדי להקים מרפאה. דודניתו אנה, שעסקה בלימודי אמנות מאז הייתה בת 15, באה בעקבותיו והשניים נישאו בתוך זמן קצר. היא החלה לצייר באופן רציני בעת שהשניים היו מוצבים בדמשק במהלך מלחמת העולם ה-1, ומספר שנים לאחר שובם לירושלים הם רכשו את הבית, שהיה אחד הבתים הראשונים שנבנה מחוץ לחומות העיר העתיקה.

המרפאה פעלה עד למותו של הרופא בשנת 1960, והבית הפך למרכז תרבותי וחברתי בירושלים. אנה, שזכתה בפרס ישראל, המשיכה לצייר עד מותה בשנת 1980, וציוריה זוכים כעת להכרה בינלאומית ומוצגים במוזיאונים ברחבי העולם. עם מותה, היא הורישה את הבית ואת האוספים שבו לאנשי ירושלים – מרכז אמנויות ציבורי, שמנוהל על-ידי מוזיאון ישראל.

מלבד אוסף היצירות של אנה והחנוכיות של ד"ר טיכו, מסעדת הגן הפכה לאתר מועדף לקיום קונצרטים של בוקר ואירועים תרבותיים אחרים.

בית טיכו

רחוב הרב קוק 7

02-6245068

המאמר באדיבות רשות התיירות של ירושלים

http://tour.jerusalem.muni.il/

לפרטים נוספים על אפשרויות טיול נוספות באיזור: